עונשי מאסר וקנסות לעובדי אגף הכספים בקופ"ח מכבי בגין עבירה של גניבה בידי עובד

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עבדו הנאשמים בקופת חולים "מכבי" באגף הכספים והתכנון. נאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") שימשה כמנהלת מדור בקרת חשבונות רפואיים במחלקת הנהלת חשבונות והייתה אחראית בין השאר להעברת הוראות תשלום לרופאים, ואילו הנאשם  2 (להלן: "הנאשם") שימש רכז תוכניות עבודה במחלקת תכנון ותקצוב ,וככזה, הייתה לו גישה למידע בנוגע לתקציב ולהוצאות קופת חולים.

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשין תשל"ז-1977, בכך  שב-33 הזדמנויות שונות, במהלך התקופה שבין חודש יוני 2007 לחודש יוני 2008 גנבו בצוותא חדא מחשבון קופת החולים סכום כולל של  כ 2.4 מליון ש"ח שאותו חילקו ביניהם.

על פי המפורט בעובדות כתב האישום, המעשים בוצעו בזכות נגישותה של הנאשמת למערכת ספקי השירותים של הקופה, כך שבדרך מתוחכמת ותוך שינוי הנתונים השונים, היא נתנה  הוראות להעברות כספים מקופת החולים לחשבונות שלה ושל הנאשם (או עבורו), באופן שנחזה כאילו מדובר בתשלום כדין לרופאים עצמאיים שהועסקו על ידי קופת חולים "מכבי".

הנאשמים הודו במיוחס להם במועד ההוכחות הראשון לאחר שכתב האישום המקורי תוקן בצורה מינורית ותוך שהוסכם שיתקבלו אודותיהם תסקירי שירות מבחן טרם גזירת הדין. לא גובש הסדר טיעון לעניין העונש.

תסקירי שירות מבחן:

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה של הנאשמת מפרט את תולדותיה ונסיבותיה (שלא יפורטו לעיל מעבר לנדרש מטעמים של צנעת הפרט) והוא מלמד כי בפנינו אישה כבת 40, נשואה ואם לשניים בגילאי 7-11. הבן הצעיר מאובחן כסובל מהיפראקטיביות עם קשיים בויסות רגשי, אימפולסיביות ורמת תוקפנות גבוהה. הוא סובל מקשיים תפקודיים קשים, עד כדי אי יכולת להשתלב במסגרות לימודיות, והנאשמת היא המטפלת העיקרית בו.

הנאשמת שירתה שירות צבאי מלא במודיעין היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר ראשון בכלכלה וניהול. היא החלה את עבודתה בקופת חולים מכבי בשנת 2000 ומאז התקדמה בתפקידיה וזכתה להערכה רבה. היא תוארה כאחראית ורצינית בעבודתה.

אביה של הנאשמת אובחן לפני מספר שנים כחולה הפטיטיס ולפני כשנתיים התגלה אצלו גם סרטן הכבד. בשל מצבו הקשה הוא נזקק לסיועה של הנאשמת. 

קצינת המבחן ציינה, כי הנאשמת לוקחת אחריות על מעשיה ומבטאה הבנה למשמעות החמורה של העבירות שביצעה. הנאשמת התקשה לתת הסבר קוהרנטי לעצם ביצוע העבירות כשהיא מתארת את עצמה כמי שפעלה מתוך ניתוק רגשי ותודעתי בהתייחס להשלכות המוסריות והחוקיות של התנהגותה. מחודש יוני 2009 הנאשמת נמצאת בטיפול נפשי על רקע הקשיים להתמודד עם המשבר שאליו נקלעה כתוצאה מחשיפת הפרשה, תוך שהיא מבטאת חרדה לגבי ההשלכות שיהיו לענישתה על ילדיה.

קצינת המבחן התרשמה, כי למרות חומרת העבירות, התכנון המוקדם והימשכות המעשים לאורך תקופה, לא מדובר באישה המאופיינת בדפוסי התנהגות מרמתיים ועבריינים, אלא במי שביצעה את העבירות כפועל יוצא של מצב רגשי מורכב ובעייתי. על רקע התרשמות זו המליצה קצינת המבחן להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשמת ולשלב את הנאשמת בהליך טיפולי ושיקומי ארוך טווח תוך העמדתה במבחן למשך שנתיים.

קצינת המבחן הוסיפה וציינה, כי במקרה חריג זה חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות למאסר על בנה של הנאשמת.

תסקירו של הנאשם  מלמד, כי הנאשם הוא גבר כבן 41 נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 9 ו-6.5 כאשר מזה כחצי שנה שהוא בעל עסק עצמאי העוסק בהמרת קלטות וידאו לדי וי די.

הנאשם תיפקד לאורך שנות חייו באופן נורמטיבי, שירת שירות צבאי מלא בחיל מודיעין ואחר כך השלים לימודי  תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים. עבד ככלכלן בחברות שונות עד להשתלבותו הקבועה בקופת חולים מכבי.

בפני קצינת המבחן הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירה, אך השליך את מירב האחריות על הנאשמת, תוך שהוא נתלה כסיבה להסתבכותו גם בתסכול שחווה במסגרת עבודתו. קצינת המבחן ציינה, כי היא מתקשה להתייחס ולהבין את מהות היחסים עם הנאשמת שאפשרו את ביצוע העבירה, וזאת על רקע העובדה שמדובר בשני אנשים בעלי השכלה, ללא התנהגות עבריינית.

קצינת המבחן ציינה, כי לאחר חשיפת העבירות הנאשם פוטר מעבודתו ואף התערערו לפרק זמן מסוים היחסים בינו לבין אשתו. הוא חווה מצב נפשי קשה שבעטיו גם פנה לטיפול פרטי שבו הוא מצוי עד היום.

על רקע העובדה שהנאשם זוכה כיום למסגרת הטיפולית הנחוצה לו, לא באה קצינת המבחן  בהמלצה כלשהי ולא סברה שיש צורך בהתערבות טיפולית נוספת של שירות המבחן.

טיעוני המאשימה:

ב"כ המאשימה שמה דגש בטיעוניה לחומרתן הרבה של  העבירות, עבירות שהיו כרוכות לא רק בעצם שליחת היד בכספי קופת החולים בסכומים גבוהים מאוד, אלא גם בהפרת אמון צינית  ובוטה מצד הנאשמים, תוך ניצול מעמדם והנגישות שניתנה להם למערכות המחשוב, למידע ולכספים של קופת החולים. ב"כ המאשימה הפנתה בעניין זה אל דבריהם של עדי האופי: מר ישעיהו זלונקה, מנהל האגף בו עבדה הנאשמת, שסיפר שהנאשמת הייתה מוערכת מאוד בעבודתה, כי סמכו עליה והטילו עליה אחריות גדולה, וכן לדבריו של שלומי דרור, מנהלו האישי של הנאשם, לפיהם הנאשם היה מקצועי יסודי וחרוץ ולכן המליץ לקדמו.

ב"כ המאשימה הדגישה את האופן השיטתי, המתוכנן והמתוחכם שבו בוצעו העברות הכספים, כאשר נאשמת 1 משכילה להסוות מעשיה בדרכים שונות כגון: על ידי בחירת רופאים שלא היו פעילים במכבי (ולכן לא היו אמורים לקבל שכר חודשי), שינוי פרטי חשבון הבנק של אותם רופאים וכתובותיהם (לבל יגיע עותק של  הוראת תשלום לביתם), העברת כספי הגניבה למספר חשבונות שונים וכניסה למערכת המיחשוב בשם של עובדת אחרת לצורך טשטוש העקבות.